מדבקות לוואטסאפ

מדבקות לוואטסאפ לא התחילו היום, למעשה יש להן היסטוריה די ארוכה שמתחילה עוד לפני שהיה בכלל מחשב. מה שהתחיל מצירופי פיסוק – אמוטיקונים – שבאו לסמן רגשות ותחושות, המשיך לציורי אימוג'י שנכללו בתוך טקסט ההודעה עצמו והמשיך למדבקות לוואטסאפ שיכולות לעמוד בפני עצמן בין הודעות. המשורר רוברט הריק כתב בשנת 1648 על חיוך, וסיים את השורה בנקודתיים וסגור סוגר. עד היום קיים דיון האם מדובר באמוטיקון הראשון או שמע בסתם שגיאת ניקוד, אחרי הכל, הוראות השימוש הנכון בניקוד בתקופה הזו היו בחיתוליהן. מאתיים שנה אחריו, אברהם לינקולן כתב הערה באחד מנאומיו שהסתיימה ב"הוראה" לקהל – מחיאות כפיים וצחוקים. שורה זו סיים לינקולן בנקודה פסיק וסוגר: (;, סימן הקריצה האמוטיקונית. גם כאן ישנם חילוקי דעות בין חוקרים – חלקם חושבים שמדובר באמוטיקון וחלק אחר חושב שמדובר בטעות כתיב.

אמוטיקונים בכתב

גם אם לא ברור אם הריק ולינקולן התכוונו לאמוטיקונים שהם כללו, אין ספק שלקראת סוף המאה התשע עשרה אמוטיקונים מורכבים החלו להופיע. תחילה, גרין וגאג'ר הציעו להשתמש בסימני קוד מורס 73 או 88 כדי לייצג את הביטוי נשיקות וחיבוקים, ובמגזין הסטירי "Puck" הוצגו ארבעה אמוטיקונים מורכבים לייצוג תחושות שונות:

הראשון שהציע להפוך את התמונה על צידה ולהשתמש בסוגריים היה אלן גרג במאמר שפרסם בהרווארד למפון. במקביל לדיון האקדמי, ספרי מדע בדיוני החלו להשתמש באמוטיקונים כבר בשנות הארבעים, ללא קשר או תלות בדיון האקדמי.

בסופו של דבר מי שנחשב לאדם הראשון שהציע שימוש באמוטיקונים המודרניים הוא סקוט פלהאם מאוניברסיטת קרנגי מלון. שהציע לסמן בדיחות באמצעות: (-:  ודברים שאינם מצחיקים בעליל באמצעות 🙁

עם השנים, ה"אף" ונותרו רק הסוגריים והנקודתיים. ניקולס לופראני פיתח את האמוטיקונים הבסיסיים והוציא חבילות gif ואייקונים שייצוג מספר גדול של אמוטיקונים ואף יצר מילון בשנות ה- 2000 המוקדמות שהכיל למעלה מ-3000 אמוטיקונים ואת פירושם.

באזורים שונים בעולם יש את סלנג האמוטיקונים הנפרד שלהם – הדגש ביפן הוא דווקא על הבעת העיניים, ברוסיה סוגריים מרובים מדגישים את מידת העצב או השמחה שמובעים ובקוריאה וסין משתמשים באותיות מקומיות וצירופים ייחודים משלהם. חיוך בקוריאה, למשל, יכול להיות ^^.

עם השנים היו מספר ניסיונות להגדיר זכויות יוצרים על אמוטיקונים אך בתי המשפט לרב אינם מקבלים טיעונים אלו.

עוברים מאמוטיקונים לאימוג'ים, בדרך למדבקות לוואטסאפ

אחד המעברים הראשונים, כלל שהשימוש באמוטיקונים גבר, היה להגדיר סט שלם של תווים, כמו הפונט Wingdings, שכל תו בו מייצג אמוטיקון, או סמיילי. תחילה הופיעו החיוך והעצב ואחרים הופיעו עוד אימוג'ים  רבים, חלקם אינם פרצופים כלל אלא ייצוגים של סימנים מוסכמים כגון נורה בוערת לייצוג "יש לי רעיון!". הסט הראשון של אימוג'ים, כמו גם השם עצמו מגיעים מיפן: אי – משמעו תמונה ומוג'י פירושו דמות.  הסטים הראשונים של האימוג'ים תפסו את הקהל היפני ובמהירות הגיעו גם למערב. חברת סמיילי פיתחה כלי לכיתוב סמיילים כחלק מהודעות ודואלים בשנת 2001, נוקיה שיישמה את השימוש באימוג'ים בטלפונים הסלולריים שלה אפילו קראה לאימוג'ים סמיילי.

אימוג'ים הוכנסו לשימוש נרחב באמצעות פונטים מיוחדים של מיקרוסופט בשנת 2010 – אבל נתקלו בבעיות: תלונות על הבדלים תרבותיים בין מדינות מחד ושימושים לא חוקיים מאידך. אימוג'י האקדח, לדוגמה, הוחלף באקדח מים בגלל השימושים הלא חוקיים הללו. כמות האימוג'ים גדלה בשפות התווים הרשמיות עד שביולי 2017 היו לא פחות מ-2666 אימוג'ים רשמיים וב-2015 האימוג'י של דמעות מרב שמחה הוכתר כמילת השנה על ידי מילון אוקספורד וב-217 יצא סרט אנימציה המבוסס על פרצופי אימוג'י.  בעיות תקשורת קיימות עד היום, במיוחד כאשר יש פער בין האימוג'י שנשלח לזה שמצפה בגלל שינויי פלטפורמה. לדוגמה ג'מילה ג'אמיל ששלחה ציוץ מהאיפון שלה הנוגע לרכישות מזון בתקופת בידוד הקורונה, השתמשה באימוג'י של יד על הפה שהוא ניטרלי באייפון. אותו אימוג'י נצפה על משתמשי מחשב (ולא אייפון) כיד על פה מצחקק ונתפס על ידי הקוראים כזלזול בעניים – דבר שלא היה מכוון מצידה של המפרסמת.

מדבקות לוואטסאפ

מדבקה לוואטסאפ היא למעשה אימוג'י מורכב המייצג רגש או פעולה והוא שילוב בין אימוג'י וסרט מצויר. מדבקות לוואטסאפ הן דרך להביע באופן מרוכז רגש באמצעות שימוש חזותי במגוון רחב מאד של תמונות ואנימציה, תמונות שלרב מגיעות מהאינטרנט ולעתים עם האפשרות לעצב אותן לבד. מדבקות לוואטסאפ אייפון הופיעו לראשונה בשנת 2013 על ידי חברת "נאבר" באפליקציית ליין היפנית שעסקה בתקשורת סלולרית. הם התקבלו ראשית בחברה יפנית ומשם התפשטו במהירות גם למערב. באותה השנה, פייסבוק והמסנג'ר של פייסבוק הוסיף את השימוש במדבקות, קמו חברות סטארט-אפ רבות שעסקו בעיצוב סטים של מדבקות חדשות, ובשנת 2016 סנאפצ'ט קנתה את האפליקציה ביטמוג'י רק בגלל יכולותיה לאפשר למשתמשים לעצב אוטרים ומדבקות משלהם.

מה הקשר בין מדבקות לוואטסאפ ומדבקות של ממש?

מדבקות לוואטסאפ הן שילוב ייחודי בין הרעיון שעומד מאחורי מדבקות פיזיות, כאלו שניתן להדביק *על* המחשב ובין מדבקות וירטואליות, כאלו שמודבקות על ובין הודעות וירטואליות שנשלחות בין משתמש למשתמש. שני סוגי המדבקות מקבל השראה מתרבות הקומיקס, ונושאים רבים המופיעים על המדבקות, בין אם מדובר במדבקות ויניל או מדבקה לוואטסאפ הם נושאים הלוקחים מעולמם של גיבורי העל, סרטים מצוירים וסרטי אנימה. דמויות של חיות וצמחים נפוצות בשני סוגי המדבקות.

גם השם אינו מקרי. אחרי אמוטיקונים ואימוג'ים אפשר היה לעבור לעולם האי-מג'ינים מלשון דימיון, או אי-מוב מלשון תנועה אבל העולם בחר לקחת דווקא סיבוב אחר ולקרוא לסוג התמונות החדש דווקא מדבקות. מדבקות לוואטסאפ בעברית נקראות מדבקות, אבל לא רק: גם באנגלית מדבקות לוואטסאפ נקראות Stickers, אותו שם בדיוק שניתן למדבקות ויניל אותן ניתן להדביק על כל משטח פיזי.

זזות או לא זזות?

מדבקות לוואטסאפ יכולות להכיל תנועה אם כי לרב הן אינן כוללות תנועה אלא רגש או תנועה מרומזת שאינה זזה ממש. כמו שתמונות תלת מימד החלו להופיע בפייסבוק ובמקומות אחרים, אולי גם המדבקות בוואטסאפ יתחילו להראות יותר יכולות תנועה. היום, מרבית התנועה מצויה בין אותן תמונות הנקראות גיפים, ופחות באלו הנקראות מדבקות.

מדבקות פיזיות לכאורה אינן כוללות תנועה אולם בעבר היו מדבקות שכללו תחושת תנועה על ידי הדפסה על פני שטח לא ישרים שיצרו תחושת תנועה עם תזוזה המביט או החליפו לתמונה אחרת עם החלפת נקודת המבט. צילומי התלת ממד גם הם עשויים להופיע לא רק על גבי מדבקות וירטואליות אלא גם על מדבקות פיזיות, ממש בדומה למקטעי שטיחי פי.וי.סי. שהיום יודעים להציג גם תלת ממד.

יכולת תכנון עצמית

לייצר מדבקה, וירטואלית או פיסית, אינו עניין  של מה בכך. הדבר דורש תכנון מוקפד ולא מעט כשרון ציור. יש היום לא מעט אפליקציות בעזרתן ניתן לייצר מדבקות לוואטסאפ, אפילו מדבקות בוואטסאפ בעברית וכנראה לא ירחק היום שבו ניתן יהיה לתכנן גם מדבקה פיזית של ממש ולהזמין סט מדבקות בעיצוב עצמי, בדומה לקיים בתחומי הדפסות אחרים – של ברכות לדוגמה.

ככל שהטכנולוגיה תתקדם כך נראה שינויים בשפה שיבואו לידי ביטוי גם במדבקות לוואטסאפ וגם במדבקות פיזיות, ופיתוחים ועיצובים נוספים שיאפשרו ביטוי עצמי יעיל ומורכז תוך שימוש חזותי באלמנטים מועטים.