מבחר ענק של מדבקות לרכב

מדבקות לרכב

איך הכל התחיל? מדבקות לרכב

עוד לפני היות המכונית, בזמן שבו סוסים היו מושכים כרכרות ובהן נסעו נוסעים – כבר אז היה נפוץ מנהג שקדם למדבקות לרכבים. חברות מסחריות היו מפרסמות את עצמן על ידי פרסום שם החברה והלוגו על רשתות הגנה מזבובים שהיו על הכרכרות הללו.  .

המדבקות הראשונות לרכב החלו להופיע עם הופעת הרכבים, אך הן לא היו מדבקות כלל. המדבקות הראשונות לרכב היו שלטי מתכת או קרטון שנתלו באמצעות חוטי תיל לפגוש או לשמשה האחורית של הרכב. המדבקות שהיו נפוצות אז היו מדבקות שהועברו במגע לרכב על ידי חימום או הרטבת הנייר עליו היו מודפסות. מיקום מדבקות אלו היה לרב בחלון האחורי כאשר המדבקה הודבקה בצד הפנימי של הרכב. כאשר ניסו ליישם את המדבקות בשיטה זו לחלק החיצוני של הרכב הן לא שרדו את התנאים הקשים: מזג אויר קיצוני ומשתנה, שחיקה כתוצאה מתנועת הרכב וכדומה.

המדבקות החלו לתפוס תאוצה במלחמת העולם השנייה.  בעקבות פיתוחים טכנולוגים החלו להשתמש בצבעים שכאילו זהרו באור ניאון במשך היום לטובת ייצור מדבקות לרכב. הדיו הזה שזהר תחת אור אולטרה סגול, הומצא בזמן המלחמה על ידי האחים בוב וג'ו סוויצר ומיד אומץ על ידי תעשיית המדבקות שהודבקו על ידי יישום לחץ על המדבקה והעברת הדיו לשמשה. טכנולוגיה אחרת שפותחה בזמן מלחמת העולם השנייה ואומצה מיד לאחר המלחמה על ידי תעשיית מדבקות לרכב היא טכנולוגיית  נייר שהוא דביק בצידו האחד. גם השימוש בויניל התפתח בזמן המלחמה אך עד שהגיע לתעשיית המדבקות חלפו עוד כמה וכמה שנים.

מרבית החוקרים מייחסים את המצאת מדבקות הנייר המודרניות לפורסט גיל, מדפיס הדפסי משי מקנזס שזיהה את פוטנציאל הנייר הדביק שפותח בזמן מלחמת העולם השנייה לטובת ייצור הדפסי מדבקות מסחריים.

מדבקות לרכבים שקשורות לתיירות – "אני הייתי כאן"

שנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים היו קרקע פורייה לפרסום אתרי תיירות באמצעות פרסום לוגו ושם המקום על מדבקות רכבים. אתרי תיירות רבים פרסמו את עצמם בדרך זו. הגדיל לעשות אתר תיירות בג'ורג'יה, ארה"ב שנקראת עיר הסלעים – Rock City. המדבקה לרכב הייתה פשוטה – לכו תראו את רוק סיטי, מדבקה שצי שלם של אנשים נשכר כדי להדביק על כל אחד מהרכבים שחנה במגרשי החניה של האתר.

היום כבר לא שוכרים אנשים להדביק מדבקות על רכבים חונים, משאירים זאת למבקרים ואפילו מוכרים מדבקות אלו בתשלום בחנות המזכרות של אתרי תיירות. הדבקת מדבקה לרכב של האתר היא בבחינת אות כבוד ואמירה של "אני הייתי כאן" של בעלי הרכב.

פוליטיקה, בחירות ודעות במדבקות לרכב

קמפיין הבחירות הראשון שעשה שימוש במדבקות לרכב היה הקמפיין בארה"ב של אייזנהאואר כנגד סטיבנסון בשנת 1952 עם הכיתוב: "I Like Ike" – כיתוב שהביא את הניצחון לאייזנהאואר ונשאר כמשפט שגור בשפה עד היום. מאז הבחירות הללו, כיתוב פוליטי על גבי מדבקות לרכב הוא עניין שבשגרה ולא הייתה מאז ולו מערכת בחירות אחת בארה"ב שבה לא הופיעו מדבקות חדשות לרכב עם כיתוב של כל אחד מהצדדים המתמודדים.

מדבקות עם מסר פוליטי או עמדתי אחר נפוצות לא רק בארה"ב. בישראל נכתב שיר שלם שכולו מבוסס על אמירות שהופיעו על מדבקות לרכב – שירת הסטיקר של "הדג נחש", שיר שנכתב על ידי דוד גרוסמן ומבוסס במלואו על כיתוב שהופיע על גבי מדבקות לרכבים שנצפו על ידי המשורר בין רכבי ישראל. אפילו פזמון השיר "כמה רוע- רוע -רוע אפשר לבלוע -לוע" מבוסס על מדבקה לרכב שבמקור אמרה כמה אכזריות ניתן לבלוע ודיברה כנגד פיתום אווזים.

עובדה מעניינת נוספת הנוגעת למדבקות למכונית היא כי עד להופעת מדבקות הויניל השתמשו בשיטות משיטות שונות על מנת להסיר את המדבקות שכללו מייבשי שיער, סכיני גילוח ואפילו שמן מכונות WD-40.

מדבקות לרכב וחופש הביטוי

אחת הסוגיות המעניינות הנוגעות לחופש הביטוי באמצעות מדבקות התעוררה בארה"ב, התעוררה באלבמה ארה"ב בשנת 1991. קננינגהאם הדביק מדבקה לפגוש ועליה הכיתוב "Shit Happens". המדינה תבעה אותו על השמעת קללות בפומבי אך ביהמ"ש קבע כי מדובר בסוגיית חופש הביטוי. שנות התשעים ראו גם חידושים טכנולוגים בתחום הדפוס ששיפרו מאד את איכות המדבקות לרכבים והוזילו את מחיריהן – טכנולוגיית הפלקסוגרפיקה וההדפסה הדיגיטאלית נכנסו לשימוש.

מדבקות הפולימרים הפלסטיים הסינתטיים קיבלו בוסט רק לקראת 2010 ותפסו מקם של כבוד במיוחד בשוק האמריקאי. מדבקות ויניל ומדבקות ויניל מגנטיות השתלטו על השוק. ממש בשנים האחרונות קיים טרנד נוסף של מדבקות לרכב – מדבקות ויניל שההדפסה יורדת מהן ישירות לגוף הרכב באמצעות הפעלת לחץ.

מדבקה למכונית הם אחד מהדברים שאנשים נוטים לאסוף, אך ערכן לא גבוה במיוחד. מדבקות עבר נדירות במחירים של כ-15$ לאחת. אם אתם מאלו שמחליטים להתחיל באוסף של מדבקות למכונית כדאי שתפרידו את מדבקות הויניל ממדבקות הנייר ומתמונות המכילות כסף, וכמובן – גם זו מזו. על פי ספר השיאים של גינס, האוסף הגדול ביותר של מדבקות לרכב הוא בן 4131 מדבקות שונות השייך לביל הרמן שהחל באיסופן בשנת 1984.

לא לכל רכב יש 4 גלגלים – מדבקות לאופנוע

אין הבדל מהותי בין מדבקות למכונית ומדבקות לאופנוע. אלו גם אלו צריכות להיות עמידות בפני תנאי מזג אויר קיצוניים וחשיפה למהירויות הגבוהות של הרכב. עליהן להיות בעלות כח הצמדה רב מחד וניתנות להסרה בקלות וללא שאריות מאידך. המטרות של מדבקות לאופנוע גם הן אינן שונות מאלו המודבקות על רכבים ארבע גלגליים – מסחר, ספורט, פוליטיקה, דת, אמונות, הומור או פשוט – להכניס קצת צבע וחיים בעיצוב שהוא סטנדרטי למדי.

קחו למשל מדבקות לאופנוע של חד קרן – המסר שהיא מעבירה הוא חד וברור – מי שנוהג באופנוע הוא יחיד ומיוחד ואינו דומה לכל יתר נהגי האופנועים על הכביש.

ולסיכום, מדבקות לאופנוע מכניסות צבע עניין וחיים לנהיגה, שיכולה להיות מלווה בעמידה בלא מעט פקקים. ועד דבר קטן – אם ראיתם את המאמר הזה מודבק על הרכב שלפניכם, והצלחתם לקרוא אותו – סימן שאתם נוהגים קרוב מדי לרכב שממנו קראתם את המדבקה!